כשמתח גובר – גם הקורטיזול עולה: איך מצבי לחץ בתקופת ההריון משפיעים על העובר?
כשאמא בלחץ – העובר מרגיש. כך משפיע הורמון הקורטיזול על התפתחות העובר בהריון, במיוחד בזמני חירום
מאת: ניקול קלינגר | mamy.co.il
מאז ה־7 באוקטובר, חווינו בישראל תקופה ארוכה של מתיחות, פחד, אזעקות וחוסר ודאות. המלחמה בעזה, הרקטות, המילואים והחדשות המתעדכנות ללא הרף – כולם משפיעים על הגוף והנפש.
אבל מה קורה כשהגוף שנמצא תחת סטרס – הוא גם גוף של אישה הרה?
במהלך ההריון, גוף האישה עובר שינויים הורמונליים ופיזיים אדירים. הוא מייצר ומווסת שלל חומרים – ביניהם גם את הקורטיזול, הורמון המוכר כ"הורמון הסטרס". במינונים הנכונים, הוא חיוני להסתגלות ולתגובה למצבי לחץ. אך כאשר רמות הקורטיזול עולות בצורה קבועה, הדבר עשוי להשפיע גם על האישה – וגם על העובר המתפתח ברחמה.
מהו קורטיזול, ולמה הוא עולה?
קורטיזול הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת הכליה בעת מצב לחץ, חוסר שינה, סטרס פיזי או נפשי. בזמן מלחמה או מתח מתמשך – כמו אזעקות תכופות, חרדה קיומית או בדידות – רמות הקורטיזול עלולות לעלות ולהישאר גבוהות לאורך זמן.
במהלך ההריון, השליה משמשת כמסנן טבעי שמונע חשיפת יתר של העובר לקורטיזול. אבל כשהרמות גבוהות במיוחד, חלק מההורמון בכל זאת חודר למחזור הדם של העובר – וזו נקודה קריטית.
כיצד קורטיזול גבוה משפיע על ההריון?
- לידה מוקדמת – מחקרים הראו קשר בין רמות קורטיזול גבוהות לבין סיכון מוגבר ללידה מוקדמת.
- משקל לידה נמוך – סטרס כרוני אצל האם עלול לפגוע בזרימת הדם לעובר ולהוביל לעיכוב בגדילה תוך רחמית.
- השפעות נוירו-התפתחותיות – קורטיזול עודף יכול להשפיע על ההתפתחות המוחית של העובר, במיוחד כאשר החשיפה גבוהה בשלבים מוקדמים של ההריון.
- חרדה עתידית אצל הילד – יש עדויות לכך שעוברים שנחשפו לרמות סטרס גבוהות עלולים לפתח בהמשך החיים רגישות יתר ללחץ ונטייה לחרדה.
ומה לגבי האם?
רמות קורטיזול גבוהות משפיעות גם על בריאות האישה ההרה:
- עלייה בלחץ הדם (ואף סיכון לרעלת הריון)
- פגיעה בשינה ובמערכת החיסונית
- החמרת תחושות של דכדוך, חרדה או עייפות קיצונית
אז מה אפשר לעשות? טיפים להפחתת קורטיזול בהריון – גם בימים לא רגועים
1. תנועה עדינה ומודעת
הליכה רגועה, יוגה לנשים בהריון או תרגילי נשימה יכולים להפחית דרמטית את רמות הקורטיזול.
2. מים וצלילה רגשית
יש עדויות שטיפולים במים חמים (כמו וואטסו) מרגיעים את הגוף ומאזנים את ציר הסטרס.
3. ליווי רגשי מקצועי
אם התחושות גוברות – אל תישארי לבד. פסיכולוגים, דולות רגשיות, קבוצות תמיכה לנשים בהריון בזמן חירום – כולם משאבים זמינים שעשויים להקל מאוד.
4. הפחתת חשיפה לחדשות
בחירה מודעת בלהפחית צריכת מדיה ומידע יכולה להוריד סטרס משמעותית. בחרי שעה אחת ביום להתעדכן – ודי.
5. זמן בטבע (או במרפסת)
גם הליכה קלה ליד עצים או ישיבה במרפסת עם אוויר פתוח יכולים להוריד קורטיזול. מחקרים הראו שנשים שהיו מוקפות ירוק – חוו פחות סטרס במהלך ההריון.
6. חיבור עם קרובים
שיחה עם חברה, חיבוק מבן זוג או בילוי שקט עם הילד הקודם – משחררים אוקסיטוצין, שמאזן את הקורטיזול.
לסיכום:
בתקופות מתוחות – הגוף מרגיש הכול, והעובר מרגיש דרך הגוף שלך.
זו לא בושה להיות בלחץ. זו תגובה אנושית למציאות לא פשוטה.
אבל בדיוק בגלל זה – יש גם מה לעשות.
הכלים פשוטים, יומיומיים, ונמצאים בהישג יד.
בחרי לך אחד או שניים – ותחזירי לגוף שלך תחושת ביטחון.
אם את חווה חרדה או עומס רגשי בהריון – פני לייעוץ רפואי או רגשי. זה מגיע לך, וזה חשוב לא פחות מבדיקות הדם.